האם בחירה בין דיור מוגן לבין בית אבות קשורה למצבו המשפחתי של הקשיש?

כאשר אדם מבוגר מתקרב לגיל הזהב, הוא ומשפחתו מתחילים לחשוב על מסגרת המגורים האידיאלית עבורו. הבחירה בין בתי אבות למוסדות דיור מוגן אינה פשוטה, כאשר יש מכלול רחב של שירותים שכדאי להעמיד על כף המאזניים. האם המצב המשפחתי של הקשיש הוא חלק מאותם שיקולים? לא כולם מודעים לכך, אבל התשובה בהחלט עשויה להיות חיובית.

אילו תנאי מגורים מוצעים לדיירי בית אבות ולדיירי דיור מוגן?

בתי אבות ומוסדות דיור מוגן נבדלים ביניהם בתנאי המגורים, אם כי קשה עד בלתי אפשרי לקבוע מראש מהם המגורים הצפויים בכל אחד מהם. כך או כך חשוב לבחון מראש מהו היצע החדרים של המקום המיועד לגיל הזהב, ולראות האם הוא מתאים להרכב המשפחתי הנוכחי של הקשיש. הכוונה כמובן אינה למשפחה המורחבת, אלא לשאלה העיקרית הבאה: האם רק אדם מבוגר אחד עומד להתגורר במוסד לגיל הזהב, או שמא בני זוג?

המשמעות של הקביעה הזו היא ברורה. כאשר בני הזוג המבוגרים עדיין חיים יחדיו, סביר מאוד להניח שהם ירצו לעבור להתגורר יחדיו במוסד המותאם לגילם. לכן הדרישה הבסיסית היא להיצע ראוי של חדרים זוגיים, ולאפשרות לבחור עם מי לשהות בחדר נתון. גם מוסדות המציעים חדרים פרטיים יוכלו כמובן לפנות לבני זוג, אלא שבמקרה הזה הם לא יוכלו לשהות זה לצד זו בכל שעות היממה.

במקרים רבים מעבר לדיור מוגן הינו לאחר הליך גירושין. לאחר שנות נישואין ארוכות לא פשוט להיות לבד ולשנות את השגרה המוכרת. לכן, מעבר למסגרת בה קל להכיר חברים חדשים, להיות שותף במגוון פעילויות בסביבה מוגנת הינה בחירה טובה.

מה עושים במקרה של בני זוג ברמות תפקוד שונות?

שימו לב שהחלוקה של בתי אבות ומוסדות דיור מוגן נעשית פעמים רבות למחלקות, המיועדות למבוגרים בעלי רמות תפקוד שונות: החל מבתי אבות המתואמים לקשישים עצמאיים, בתי אבות לתשושי נפש ועד לבתי אבות המותאמים לקשישים סיעודיים ברמה כזו או אחרת. יש לכך השפעה מבחינת השירותים המותאמים לכל דייר, אבל גם בהתייחס לשאלת המגורים. ברוב המקרים קשישים בעלי רמות תפקוד שונות לא יוכלו לשהות באותה מחלקה, ובטח שלא באותו חדר.

אז מה עושים בני זוג אשר רמת התפקוד שלהם גבוהה, כפי שבהחלט אפשרי? התשובה היא שהם יכולים גם כך לעבור להתגורר בבית אבות או במוסד דיור מוגן אחד. הם אמנם לא יוכלו להתגורר יחדיו, אבל בהחלט להעביר חלק ניכר משעות היום יחדיו באמצעות שהייה בחללים המשותפים, השתתפות בפעילויות, ארוחות בחדר האוכל וכן הלאה.

מידת הקשר עם המשפחה הגרעינית משפיעה גם היא

כאשר האדם המבוגר עובר להתגורר בבית אבות או למוסד לדיור מוגן, הוא לא מנתק קשר עם המשפחה שלו. להיפך, הגעגועים צפויים לצוף אצל כל אחד מבני המשפחה מהר מאוד. כדי לאפשר את המפגשים האלו, חשוב לברר מראש אילו תנאים מציעים בתי האבות ומוסדות הדיור המוגן לשאלת המפגשים המשפחתיים: מועדי המפגשים, מספר המבקרים האפשריים וכן הלאה. ברוב המקרים מוסדות לדיור מוגן מציעים מסגרת נוחה ורחבה יותר לביקורים משפחתיים, במיוחד כאשר הם מיועדים לקשישים עצמאיים, אבל הקביעה הזו רחוקה מלהיות מדע מדויק.

שאלת בחירת בית אבות או מוסד הדיור המוגן מהותית אף היא בהחלטה שמקבלים. בכל עיר גדולה בישראל תמצאו כמה וכמה אופציות מבחינת בתי אבות ומוסדות דיור מוגן, כאשר ההמלצה הבסיסית היא לא להתרחק יתר על המידה בחיפושים. הביקור של בני המשפחה את האדם המבוגר נעשה לפשוט פי כמה כאשר המוסד בו הוא מתגורר הוא נגיש וממוקם בקרבת מקום למגורי המשפחה המורחבת (לפחות חלקם). בחלק מהמוסדות יש אפשרות לקשיש לצאת להתאוורר לכמה שעות אם יכולת התפקוד שלו מאפשרת זאת, כשגם כאן זוהי זכות השמורה בדרך כלל לדיירי מוסדות לדיור מוגן ברמות תפקוד גבוהות.

אולי יעניין אותך גם:

סידורים וארגונים למעבר לבית אבות