שלב שישי: שגרה והסתגלות לבית האבות

עבור רבים מבני גיל הזהב, הבחירה במעבר לבית אבות היא האפשרות הטובה ביותר לבלות את שנות הפרישה שלהם. מתקנים אלו מספקים עבורם מסגרת בטוחה וגישה מיידית לטיפול, חיי חברה, חוגי העשרה, ארוחות מזינות ובעיקר, אפשרות להשתחרר מהבדידות המעיקה.

יחד עם זאת, המעבר לבית אבות כרוך בשינויים משמעותיים בחיי אדם מבוגר. מרגע שהתקבלה ההחלטה כי המעבר הוא הבחירה הטובה ביותר עבורם, בני המשפחה והקשיש צריכים להבין באופן מלא את השינויים הכרוכים במעבר, ולהעניק עזרה להורה לחוש בנוח בביתו החדש.

העברת בני גיל הזהב לבית אבות אינה פשוטה כפי שהמעורבים בדבר היו רוצים לקוות. למעשה, מעורבות בני המשפחה רק ממשיכה, ובין אם בית האבות ממוקם בקרבה למקום מגורי בני המשפחה ובין אם הוא מרוחק, בני המשפחה עדיין נחשבים למטפלים העיקריים, ללא קשר להסדרי החיים.

על מנת שהמעבר יהיה מוצלח, בני המשפחה, הקשיש, הרופא וצוות הדיור המוגן צריכים לעבוד יחד כצוות. על מנת ליצור מעבר חלק ומוצלח, מאמר זה מציע מספר הצעות והנחיות אשר יכולות, באופן משמעותי, להקל את המעבר ולקדם חיים הרמוניים בקהילת פרישה וטיפול ארוך טווח.

תפקידו של אדם מבוגר בהסתגלות לבית האבות

כאשר עוברים בני גיל הזהב לבית אבות, חוסר ההיכרות עם הסביבה החדשה והדיירים האחרים של המקום עלול להיות מפחיד למדי. התאמה והסתגלות עשויה לקחת בין חודש לשלושה חודשים. במהלך פרק זמן זה חיוני כי ההורה המבוגר ינקוט בכל האמצעים האפשריים על מנת להסתגל לביתו החדש.

שמירה על "ראש פתוח" – נקודת מבט זו היא הכרחית לחלוטין. היות והמעבר לבית האבות כרוך בשינוי והתאמה, בני גיל הזהב נוטים יותר להתקשות בהסתגלות לסביבתם החדשה, גם אם הם מבינים את הצורך במהלך זה, והיה להם את הזמן הדרוש להתכונן להתהליך החדש.

התרועעות – אין דבר גרוע יותר לדייר חדש בבית אבות, מלהתבצר בדירתו במשך כל היום. בעת המעבר למקום חדש, היכרות עם אנשים חדשים ויצירת חיבורים חדשים עשויה להוות את כל ההבדל שבעולם, ולסייע בהפיכת הבית החדש למקום שאכן מרגיש כמו בית.

תפקיד בני המשפחה בהסתגלות למעבר לבית אבות

גם לבני משפחתו של הקשיש יש תפקיד משמעותי במעבר ההורה לבית האבות. הם צריכים להסתגל לשינוי זה לא פחות מבן המשפחה האהוב עליהם. לכן חשוב לקחת בחשבון את ההיבטים הבאים:

קשר עם צוות בית האבות

בני המשפחה צריכים להבין מיהם אנשי הקשר אליהם ניתן לפנות במקרה הצורך. כל, או לפחות רוב, בתי האבות מעסיקים צוות נרחב של עובדים מנהלתיים ומטפלים מקצועיים אליהם ניתן לפנו בכל בקשה, שאלה או צורך בסיוע. יש להבין באלו תחומים מטפל כל אחד מאנשי הצוות, על מנת שלא יהיה צורך לעצור את האדם הראשון בו נתקלים ולבקש אותו לטפל בנושא ניהול משק בית או לתקן ברז דולף.

בבתי אבות רבים, מנהל המקום או סגנו, יהיה איש הקשר הראשוני. הוא יסביר לבני המשפחה עם מי עליהם לדבר בנסיבות שונות. מומלץ אף לבקש תרשים ארגוני ואפילו תיאורי עבודה, אם ניתן.

מהצד השני, חשוב גם שצוות ההנהלה של בית האבות ידע מי הוא המטפל הראשוני בתוך המשפחה, עימו ניתן ליצור קשר במקרה חירום או בנושאים שוטפים, ומומלץ שיהיה אף גיבוי של בן משפחה אחר, במקרה שלא ניתן להגיע אל הקשר המשפחתי הראשוני.

טיפול תרופתי – בחלק מבתי האבות, שירותי הטיפול בבני גיל הזהב, כגון קבלת תרופות חירום, מטופלים על ידי הצוות. במצבים אחרים, בן המשפחה ממשיך לטפל בצריכת התרופות של האדם המבוגר. חוקי ההתנהלות בבתי אבות משתנים ממקום למקום ולכן חשוב להבין את כל רמת והיקף השירותים המוצעים במקום. מומלץ שלא לרכוש מוניטין של 'בן משפחה נוקשה', לא להתלונן על כל הא ודא חסרי ערך, לגלות מהי נורמת המקום לגבי שירותי הטיפול בבני גיל הזהב, ולהיערך בהתאם.

הימנעות מתחושות אשמה – לעיתים קרובות, בני המשפחה עשויים לחוש אשמה על הצבת ההורה בבית אבות. ובכן, אשמה לא תועיל, היות והצעד הנבחר היה בסופו של דבר ההחלטה הטובה ביותר שהתקבלה. אם בני המשפחה חשים אשמה, עליהם לזכור כי המעבר יועיל לבריאות ולרווחת ההורים המבוגרים.

שמירה על קשר – לבני המשפחה קיים תפקיד חיוני במעבר המוצלח של ההורה המבוגר לבית אבות. בזמנים בהם ביקורים במקום אינם אפשריים, בני המשפחה יכולים לשמור על קשר עם ההורה וצוות המקום. עליהם לוודא כי ההורה מקיים מגעים חברתיים ומעורב בפעילויות. כאשר הביקורים אפשריים, בני המשפחה יכולים אף הם להשתתף בפעילויות המקום על מנת לוודא שההורה יוצר קשרים חברתיים חדשים.

פריטים אישיים – על מנת להפוך את המגורים החדשים של ההורה המבוגר למקום שירגיש כמו בבית, הבאת פריטים אישיים היא הכרחית. מומלץ להביא פריטים בעלי משמעות אישית, כולל תמונות, חפצים אישיים, מזכרות ועוד.

תפקיד הצוות בהתאמת הדייר החדש

לצוות בית האבות יש תפקיד משמעותי ביותר בהסתגלות דייר חדש למקום. הם מקיימים פגישות אישיות עם הקשיש, ומסבירים לו את תפקידם במקום ומה זה אומר מבחינתו. בחלק מהמקומות, אנשי הצוות לוקחים את הדייר החדש ל"סיבוב" היכרות במקום על מנת לסייע לו להכיר את ביתו החדש. ההורה המבוגר מבין כי הגיע למקום המשלב צוות המורכב מחברי הנהלה כמו גם צוות מקצועי ורפואי.

בדומה לפעולות בני המשפחה, גם צוות המקום מסייע לדייר החדש להרגיש בבית ככל הניתן. מפגשים אישיים מתקיימים עם הדיירים מידי יום, שגרת לחיצת יד בכל מפגש, שאלה פשוטה דוגמת 'מה שלומך', ושאלת שאלות פתוחות המזמינות את האדם המבוגר ליצור שיחה, עושות את כל ההבדל בין מעבר עגום למעבר קל. הקשיש מרגיש בטוח, נינוח ושייך. סיוע לדייר חדש במעברו לבית האבות, והענקת תחושה שהוא בבית, היא הדרך היחידה להבטיח הסתגלות מוצלחת.

הכרת הצוות שעובד ישירות עם האדם המבוגר, הסייעים והמטפלים, היא חשובה. מומלץ ללמוד את שמותיהם ותפקידיהם, באופן רשמי ושאינו רשמי. להודות להם על עבודתם היפה בכל הזדמנות, ואף לכתוב מכתב הערכה. כאשר אדם מבצע עבודה מצוינת. שליחת מכתב הוקרה אליו עם העתק אל הממונה עליו, משפרת את המוטיבציה של העובד לבצע את תפקידו ברמה גבוהה אף יותר.

עם כל השינויים הכרוכים בכך, הקשיש ובני משפחתו צריכים לשאול את צוות בית האבות את כל השאלות העולות בדעתם. אם הם אינם בטוחים לגבי משהו, יש לשאול את הצוות. הם שם על מנת לסייע במעבר חלק ככל הניתן.

מומלץ כי בני המשפחה ישאלו את אנשי הצוות מה הם יכולים לעשות כדי לסייע להם לבצע היטב את עבודתם, על מנת שיוכלו למלא את תפקידם במהירות וביעילות רבה יותר, ואז, אם "בלגן" בלתי צפוי מתרחש פתאום, יהיה לאנשי הצוות יותר זמן ורצון טוב להתמודד עם המצב.

בבתי אבות בהם פועל צוות מקצועי ומנהלתי מסביב לשעון, שירותי הטיפול בבני גיל הזהב בדרך כלל אינם מסופקים 24/7. אנשי משמרת הלילה, למשל, נמצאים שם למקרי חירום וטיפול שגרתי שחייבים להינתן באמצע הלילה. לדוגמה, מיקום הדייר חדש במיטה על מנת לסייע במניעת פצעי לחץ. בדרך כלל אין זה מציאותי לצפות מהצוות שיספק שירותי חדרים אם לדייר מתחשק חטיף באמצע הלילה. לכן, שוב, חשוב לגלות מראש למה ניתן לצפות ומה נחשב למעל ומעבר לחובתם.